#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מז. 1 דמים ואין מקפיד (מכור לי באלו), חליפין ומקפיד, האם חל קנין והאם יש בו (ברישא) הונאה, ומדוע?	"רב הונא אמר שדמים ואין מקפיד כחליפין דמו וקונה, ומבארת הגמ' אין לפ' ממש כחליפין שאין מטבע נעשה חליפין אלא סבר כר' יוחנן שדבר תורה מעות קונות וכאן שזה לא שכיחי לא גזרו רבנן (ולפי זה ר&quot;ל יחלוק על דין זה). לגבי הונאה רבה אמר בשמו שיש הונאה ורב אבא אמר בשמו שאין הונאה.<p dir=""rtl"">חליפין ומקפיד רב אדא בר אהבה פשט מבריתא שאינו קונה, ורבא הקשה וכי חליפין זה בשופטני אלא סובר שקונה [ואת הבריתא מפ' שאם החליף בפרה וטלה לא קנה עד שימשוך את שניהם].</p>"	בבא מציעא מז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מז. 2 האם בחליפין קונים בכליו של מקנה או של קונה. ומדוע?	"ת&quot;ק אומר בכליו של מקנה וכן סבר לוי ובההוא הנאה דמקבל מיניה גמר ומקני ליה. ר' יהודה אומר וכן סובר רב סבר רב בכליו של קונה דניחא ליה לקונה דלהוי מקנה קונה כי היכי דלגמר ולקני ליה.<p dir=""rtl"">נחלקו בביאור הפסוק &quot;וזאת לפנים וכו' שלף איש נעלו ונתן לרעהו&quot; האם בועז נתן לגואל או גואל נתן לבועז. [והאידנא דכתבינן בשטר במנה דכשר <u>למקיני</u> ביה לאפוקי מדלוי.]</p>"	בבא מציעא מז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מז. 3 האם בחליפין קונים בכלי שאין בו שווה פרוטה. בפירות, בדבר שאינו מסוים, ומנין?	"בכלי שאין בו שווה פרוטה - קונים.<p dir=""rtl"">בפירות - רב נחמן אמר שאין קונים דכתיב &quot;נעלו&quot; דווקא כלי, ורב ששת אומר שקונים דכתיב &quot;לקיים כל דבר&quot; אבל דוקא דבר מסויים ולא חצי רימון וכד' שנאמר &quot;נעלו&quot;. [אנן דכתיבן 'במנה' לאפוקי מרב ששת וכרב נחמן.]</p><p dir=""rtl"">אף לרב נחמן פירות נקנים בחליפין שנאמר &quot;לקיים כל דבר&quot; שכל דבר נקנה בחילפין ואפ' פירות.</p>"	בבא מציעא מז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מז. 4 כמאן כתבינן האידנא בשטרות 'במנא דכשר למקניא ביה'?	"במנא - לאופקי מרב ששת שקונים בפירות.<p dir=""rtl"">דכשר - לאפוקי משמואל דאמר קונים במוריקא (כלי העשוי מגללי בקר). וא&quot;ד שרב זביד ואיתימא רב אשי ממעט איסורי הנאה, אבל מוריקא פשיטא שאין קונים בו.</p><p dir=""rtl"">למקניא - ולא לקנויי (בכליו של קונה.)</p><p dir=""rtl"">ביה - רב פפא אמר למעוטי מטבע, רב זביד ואיתימא רב אשי אמר למעוטי איסורי הנאה, [וא&quot;ד שממעט את זה מ'דכשר' כדלעיל]</p>"	בבא מציעא מז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מז: 2 דבר תורה האם מעות קונות או משיכה (בישראל ובגוי) ומנין?<p dir=""rtl"">ובמה נחלקו ר&quot;ש וחכמים?</p>"	"ר' יוחנן אומר וכן סובר רב נחמן שדבר תורה מעות קונות והטעם שאמרו שמשיכה קונה ולא מעות שלא יאמר לו נשרפו חיטך בעליה אלא יטרח להצילם. ר&quot;ל דורש &quot;או קנה מיד עמיתך&quot; דבר הנקנה מיד ליד שמשיכה קונה ולא מעות ודוקא ישראל דכתיב עמיתך אבל בגוי מעות קונות. [וכן בדברים שלא שייך בהם משיכה, מעות קונות] (ולר' יוחנן דוקא ישראל בכסף אבל גוי במשיכה דכתיב 'עמיתך' בכסף וגוי במשיכה &lt;בכורות יג:&gt;) [ר' יוחנן לומד מכאן למעט הונאה בקרקעות ור&quot;ל ה&quot;נ אלא מדכתיב &quot;או קנה&quot; ור&quot;י דורש ללמד שיש הונאה למוכר ור&quot;ל תרתי ש&quot;מ (מדסמך &quot;מיד&quot; ללשון קנין).]<p dir=""rtl"">ר&quot;ש אומר כל שהכסף בידו ידו על העליונה. שמעות קונות ומשיכה זה תקנה, לר&quot;ל בזה נחלק על חכמים, לר' יוחנן המחלוקת האם הלוקח גם יכול לחזור מכח התקנה (ונחלקו כמה היה צריך לתקן). (וע' לקמן עד: שמודה ר&quot;ש בתרי תרעא שגם הלוקח יכול לחזור בו.)</p><p dir=""rtl"">פסק רב חסדא דלא כר&quot;ש.</p>"	בבא מציעא מז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מז: 3 למה מי שחוזר בו אחר שנתן מעות קאי ב'אבל'?	לר' יוחנן שדבר תורה מעות קונות, קאי ב'אבל' שהרי חל קנין מדאורייתא. לר&quot;ל שמדאורייתא לא חל קנין קאי ב'אבל' מפני שאינו עומד בדיבורו ודברים דאיכא בהדיהו מעות קאי באבל [אבל אם אין מעות הוא רק מחוסר אמנה].	בבא מציעא מז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מז: 'אסימון קונה את המטבע' מאי אסימון?<p dir=""rtl"">והאם מחללין מעש&quot;ש עליו ועל מעות הניתנים בסימן לבית המרחץ?</p>"	"אסימון פ' ר' יוחנן פולסא {מטבע בלי צורה}.<p dir=""rtl"">על אסימון לחכמים אין מחללין עליו מעש&quot;ש דכתיב &quot;וצרת הכסף בידך&quot; דבר שיש לו צורה, וכן דעת ר&quot;ע. ר' דוסא סובר שמחללים שדורש &quot;וצרת&quot; כל דבר הנצרר ביד, וכן דעת ר' ישמעאל. </p><p dir=""rtl"">על מעות הניתנות בסימן לבית המרחץ לכו&quot;ע אין מחללים.</p>"	בבא מציעא מז:		
